אמא התייעצה איתי לאחרונה.
הבעיה שלה: ההתארגנות בבקרים הם סיוט מתמשך עם בנה בן השמונה…
כל יום הוא אתגר חדש, או כפי שהאם תיארה בעצב – קרב חדש.
כדי ‘לנצח’ בקרב, אמא השתמשה בכל ‘תחמושת’ שעמדה לרשותה… שכנועים, הרצאות, שוחד, כעס, עונשים… וללא תוצאות. גם כשהיא הצליחה איכשהו להעלות את הילד לאוטובוס לבית הספר, אותו תרחיש חזר על עצמו למחרת.
כששאלתי את האמא – בדירוג של 100-0%, כמה אנרגיה מתוך הכנות הבוקר בכללי את מוציאה על הנושא הזה? היא ענתה בלי למצמץ: 150%!! המתמטיקה אולי לא מדוייקת, אבל מבחינתה, כתיאור הבעיה זה היה מדויק להפליא.
סיכמנו את הנתונים והגענו למסקנה:
1. היא ניסתה הכל – ללא הצלחה או שינוי כלשהו.
2. היא מוציאה כמות עצומה של אנרגיה – ללא תוצאות.
שאלתי עוד שאלה. “אם היה בבית לך מכשיר חשמלי שלא עובד, האם היית ממשיכה ללחוץ על כפתור ה’הפעלה’?” תשובתה הייתה, כמובן, “אין מצב, למה לי? אני לא מקבלת תוצאות…”.
ההצעה שלי: מכיוון שאת לא מקבלת תוצאות, וככל הנראה לא יכולה לשנות את ההתנהגות של הילד שלכם (או של אף אחד, למען האמת), תתמקדי בחלק שלך, ותנסי לחסוך את כל האנרגיה שמתבזבזת לריק.
הבנו איך היא יכולה לעבור למצב של ‘חסכון באנרגיה’ בתרחיש הזה, והיא יצאה לדרך חדשה.
זה הוציא אותה מה’לופ’, לילד כבר לא היה שותף ב’חגיגה’ שהתרחשה כל בוקר, והשינוי לא איחר לבוא.
תגובות ושאלות יתקבלו בברכה 0507710804