פעם הבחנתי באמא ואבא הולכים עם בתם הקטנה, וכל אחד אוחז ביד אחת שלה.
הם ביצעו את התרגיל הקלאסי “אחת, שתיים, שלוש, ומעלה אתה הולך”, והניפו אותה למעלה. הילדה צווחה בשמחה והנאה בכל פעם שהיא ‘עפה’ גבוה.
בשלב מסוים, היא אמרה, “אני רוצה לעשות את זה בעצמי”.
היא ניסתה וניסתה, אבל בקושי השיגה דילוג קטן וקפיצונת. בטח לא הגובה שאליו הגיעה עם התמיכה והמומנטום שקיבלה מהוריה.
הסצנה הזו גרמה לי לחשוב:
שהתמיכה של ההורים שלנו מניעה אותנו קדימה ולגובה.
גם כשאנחנו הופכים להיות בוגרים ועצמאיים, שווה להיאחז בערכים שלהם, ובמה שהם לימדו אותנו, כי זה לא יסולא בפז …
להיות מחובר להורים שלנו מאפשר לנו לעוף.
קחו כמה דקות להרהר מה קיבלתם מההורים שלכם שעוזר לכם ‘לעוף’.
זה אולי דורש קצת ‘חיפוש’, אבל בהחלט שווה את המאמץ.
והנה הצעה לשדרוג: תתקשרו אליהם ותספרו להם על זה. תודו להם. אתם לא רק תעשו את היום שלהם, אתם גם תהפכו את היום שלכם לטוב יותר.
מובטח!
תגובות ושאלות יתקבלו בברכה 0507710804
להצטרף להרהורי הורות (קבוצה שקטה)-